במשך עשרות שנים, חתונה אזרחית הייתה עניין של ברירת מחדל במדינת ישראל. רק מי שלא יכול היה להינשא בחתונה דתית היה בוחר בחתונה אזרחית שהייתה מספקת לרוב פתרון לזוגות מעורבים שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי, ולכן לא יכול להינשא תחת חופה, כדת משה וישראל
בשנים האחרונות חלה מהפכה שלמה במובן זה, וכעת זוגות רבים בוחרים ומעדיפים להינשא בנישואין אזרחיים ולא בחתונה לפי ההלכה, מסיבות כאלה ואחרות
למרבה הצער, אנשים רבים עושים את הבחירה הזו מתוך עקרונות, אך לא בהכרח מתוך הכרות מעמיקה עם המהות והמשמעות של חתונה דתית
ההבדל המרכזי והעיקרי שמעניין הוא שלמעשה, הנישואין היחידים שתקפים במדינת ישראל הם נישואין לפי ההלכה. משמעות הדבר היא שחתונה חילונית או חתונה אזרחית יעניקו לכם את המעמד הרגשי, אך הן לא תהיינה תקפות מבחינת בית הדין הרבני, הגוף האמון על נושא זה במדינת ישראל
האלמנט היחיד הנשאר זהה בין חתונה אזרחית להלכתית היא הענקת טבעת אירוסין במעמד הצעת האירוסין
בנישואין על פי ההלכה, טקס הנישואין שמתרחש מתחת לחופה הוא שיאו של תהליך קודם שמהווה הכנה נדרשת
חתונה לפי ההלכה היא חתונה יהודית כשרה, הנעשית דרך הרבנות וכוללת את טקס החופה, חתימת הכתובה ומעמד חוקי
הטקס היהודי הוא מקסים ואליו מתלווה תהליך בן כמה שלבים אשר מעגן את הכניסה לחיי השותפות והזוגיות החדשים. לתהליך יש אמנם מוניטין בירוקרטי, אולם בפועל מדובר על תהליך שמעניק תמיכה לשני בני הזוג, הוא כולל הדרכה והזדמנות לעצור ולהתבונן על הצעד שנעשה, להכיר במשמעויות שלו, לקחת אחריות ובעיקר לקחת צעד אל תוך החיים האמיתיים, מתוך מודעות וכוונה עמוקה
התהליך כולו, ששיאו בחופה ואמירת 7 הברכות אך מאחוריו לא מעט כוונה והשקעה הוא תהליך מורכב מהיבטים טכניים ורוחניים גם יחד
פתיחת התיק ברבנות והוכחות, במידת הצורך של היהדות הן פעולות טכניות. הוכחת היהדות היא מסלול שעוברים אנשים רבים, ובעוד שהוא יכול מעט להתיש, בסופו של דבר קיימת מערכת תמיכה שמאפשרת לאתר מקורות גם בהעדר תיעוד, מה שקיים במקרים רבים, ובמיוחד אצל יהודים יוצאי אירופה ולאור מלחמת העולם השנייה
בנוסף, ישנו שלב שבו מוזמנים עדים להוכחת רווקות ויש אגרות לשלם
הדרכת כלה היא תוספת נהדרת שזוכות להן הבנות והיא נוגעת לנושאים חשובים באמת כמו יחסי ישות ובהחלט יש לה מה לתרום
בחתונה אזרחית אין צורך בהכנה, אין תהליך ואין מבוא לשיא. יש חתימת הסכם במעמד עירייה במאורע חד פעמי
חתונה אזרחית די נעדרת טקסיות. אכן מדובר על מעמד רשמי, אבל מדוב בהכרח בהיקף מצומצם מאד של אנשים והוא מנותק לחלוטין מדת, לטוב ולרע. חתונה אזרחית מיועדת למי שאינו רוצה או יכול להינשא בנישואין דתיים, והטקס הרשמי אזרחי כולל חתימה על חוזה בבית העירייה המקומי, בנוכחות הנציג המוניציפאלי ולכל היותר קומץ קרובים מלווים
חתונה אזרחית, בשונה מחתונה חילונית אי אפשר לעשות בארץ. חתונה חילונית היא טקס אישי שאין לו שום תוקף חוקי במדינת ישראל, בעוד שחתונה אזרחית מעניקה לבני הזוג מעמד של זוג נשוי, אף על פי שחוקי בית הדין הרבני אינם חלים על נישואין אלה
חתונה הלכתית היא חגיגה של ממש שכל כולה שמחה סביב אהבתם של הזוג הנישא. שבוע לפני מועד הנישואין נפרדים באופן זמני שני בני הזוג, זה מזה, ואינם נפגשים עד לרגע קבלת הפנים והחגיגה שעורכים לכבודם
קבלת הפנים היא ההזדמנות להעניק למשפחה ולחברים לשמוח ביום שבו החתן והכלה הם ממש כמו מלך ומלכה
החופה עצמה עומדת על ארבעה עמודים ופתוחה מסביבה, כשלכך משמעויות שונות. תחת החופה מתרחש הטקס, לא לפני שאת החתן ליוו הוריו אל החופה, ואז חזר החתן ללוות את כלתו, לאחר שכיסה את פניה בהינומה. כיסוי ההינומה מסמל טוהרה וביטוי לנפש הנצחית, תוך הצללת הגוף הזמני
תחת החופה נערכים שני טקסים, קידושין ונישואין, ומדובר על מעמד אלוקי שאליו יורדות גם נשמות הקרובים שנפטרו
חוזה הנישואין היהודי הוא הכתובה, והוא מהווה גם חוזה חוקי. החוזה הוא למעשה התחייבות החתן לכלתו, אותה הוא מעניק לה בין הקידושין לנישואין. בחוזה החתן מתחייב לספק לכלתו מזון, לבוש ולקיים איתה יחסי ישות, כשבנוסף לכך הכתובה כוללת התחייבויות נוספות, וגם התחייבות כספית
בסיום הטקס שובר החתן את הכוס. גם לשבירת הכוס סמליות, והיא באה להזכיר את חורבן בית המקדש. בסיום שבירת הכוס וטקס החופה עובר הזוג הנשוי לחדר התייחדות שם הם יכולים ליהנות מכמה רגעים של התאחדות והתייחדות, תוך שהם מקדישים את תשומת הלב זה לזו, גם כסמל לחשיבות של ההתייחדות גם בעתיד
טקס החופה הוא עשיר וגדוש בערכים וסמליות, ואם מתעמקים בתוך כל אחד מהשלבים של החתונה ההלכתית אפשר לראות המון כוונה, משמעות ויופי רב. מיזוג שתי הנשמות לנשמה אחת, כפי שהייתה במקורה, החגיגה המוקפדת והמקודשת של שמחה זו היא ללא ספק הביטוי האולטימטיבי לדת היהודית